שלום שמי דין ולפני כמה חודשים חגגתי את חגיגת בר המצווה שלי .
אחד התחביבים שלי הוא הריקוד אני אוהב מאוד לרקוד היפ הופ אך מעולם לא רקדתי בפני קהל כל כך גדול או במסגרת ייחודית, כלומר בתוך להקה.
כשאני ואימי ישבנו וחשבנו איזה הפתעה נוכל לעשות לאורחים חשבנו על הרבה דברים, אך לא העלנו בדעתנו להכין ריקוד ולהפתיע את כל האורחים.
אמא שלי סיפרה לי שהיא שמעה בעבודה שלה על חברה שמכינה ילדים וילדות בגיל שלי לריקוד בר מצווה ובת מצווה.
נכנסו לאתר שהראה מה בעצם החברה הזאת עושה ואיך היא מכינה ילדים ממש בגיל שלי לריקוד בר מצווה בפני קהל כה גדול .
כבר בהתחלה מאוד התרשמנו מהסרטונים שהוצגו באתר נכנסו וראינו איך ילדים בגיל שלי מצליחים להתגבר על הלחץ והפחד ועולים על הבמה מול כולם, קצת מתרגשים אבל נהנים עד השמיים.
יום למחרת אני ואימי החלטנו להתקשר לטלפון שהופיע באתר ולקוות שמישהו יענה לנו וייתן לנו את כל המידע שרצינו יותר לדעת.
ענה לנו בחור בשם תום שהוא היה גם אחד מבעלי החברה כבר מההתחלה גילינו יחס חם ואכפתי, גילינו שמדבר איתנו בחור שמבין בבמה ושמסוגל לתת לנו את כל המידע והסיפוק כדי שהפתעה כזאת מיוחדת – ריקוד בר מצווה יפתיע את האורחים שלנו, ושיזכרו אותו לאורך זמן רב.
תום הפנה אותנו לאחד המדריכים, מדריך בשם קובי. כשדברתי לראשונה עם קובי הוא דאג להרגיע אותי ובעיקר אמר לי שהכל יהיה בסדר ושלבסוף זה יצא הכי טוב שיכול להיות.
קובי אמר לי שכדי שהריקוד ייצא מושלם נצטרך לעשות הרבה חזרות ושצריך לעבוד קשה.
בהתחלה היו קשיים רבים קובי התחיל ללמד אותי צעדים שלא היו מוכרים לי .
עם הזמן התרגלתי והבנתי שלא צריך להרגיש נבוך או ביישן באיזה שהיא צורה.
בחזרה השלישית כבר הייתי יותר משוחרר אולי גם בגלל העובדה שהרגשתי שהמדריך שלי פה לידיי תומך בי ובעיקר דואג שאני לא יילחץ .
המשכנו את הריקוד, הצעדים כבר התחילו להיקלט בראש שלי והאווירה בחזרות נהייתה רק מצחיקה ומהנה יותר.
החזרות היו מעייפות אך גם מהנות מאד, בכל פעם שהייתי מגיע הביתה אחרי חזרה הייתי דואג לחזור על הצעדים שלמדתי באותו יום בחזרה כדי שאני לא יישכח וגם כדי שאני יבוא לחזרה הבאה מוכן להמשיך את הריקוד.
היו חזרות שקובי דאג לצלם אותי עושה את אותם צעדים שלמדתי באותו יום כדי שאני אגיע הביתה אני יעבור על הסרטון ולא ישכח את מה שלמדתי.
מחזרה לחזרה הרגשתי שהצעדים מתחילים להיקלט בראש, הרגשתי שאני מתחיל לעבור פה חוויה מסוימת שלא הרבה עוברים אותה, אולי מפחד או מביישנות.
יום הבר המצווה הגיע כמובן שהתרגשתי והייתי מאוד מאוד לחוץ, גם בגלל הריקוד והפחד שאשכח את הצעדים וגם מהמחשבה שמעכשיו אני הופך להיות נער בוגר ואחראי למעשים שלו.
גם תום, שהשתתף בעבר בתוכנית הטלוויזיה נולד לרקוד שאני ואימי דיברנו איתו בהתחלה, היה באולם איתנו והוא בעצמו דאג להרגיע אותי, הוא אמר לי שאין לי מה להילחץ ושהריקוד יצא פשוט מושלם.
הריקוד הגיע ראיתי את כמות האנשים שעומדים למולי ומאוד נלחצתי. אני וקובי לבשנו בגדים תואמים והריקוד התחיל, בשניות הראשונות מאוד נלחצתי אך לאט לאט נפתחתי ורקדתי כמו שד,בדיוק כמו בחזרות רק שהפעם עם הרבה יותר אנרגיות.
הריקוד שימח מאד את האורחים והמשפחה.כולם היו מופתעים מאד איך היה לי את האומץ לרקוד מול כולם פעם ראשונה וחלק בכלל לא ידעו שאני רוקד בצורה מקצועית. כך שההפתעה עבורם הייתה הפתעה כפולה .
אני מאוד נהנתי, לאחר הריקוד קיבלתי המון תגובות מאנשים איך הם היו מופתעים וכמה הריקוד היה יפה ושונה מכל מה שראו בעבר.
החוויה שעברתי היא חוויה מדהימה נהניתי מכל רגע ורגע גם במהלך החזרות וגם בריקוד עצמו ביום בר המצווה שלי.
אני ממליץ לכל נער ונערה בגילי לקחת את האומץ במיוחד אם הם באים מתחום הריקוד ולעבור את החוויה הזאת .
בסוף הודתי לתום ולקובי שהיו איתי לאורך כל הדרך שנתנו מעצמם הכל כדי שהריקוד ייצא הכי יפה.
